החלב- כל מה שלא כתוב בפרסומת

מתקפת הפרסום האגרסיבית של החלב ומוצריו אורבת לנו בימים אלה בפתחו של כל סופרמרקט, כאילו שחג השבועות הוא חג הגבינות, חג תנובה וטרה.

אנו לא רוצים להשבית את שמחת החג שבפתח, אבל אל מול כל השפע של מוצרי החלב חובה עלינו להעלות אל הבמה את נושא צריכת חלב ומוצריו, זהו הנושא החם ביותר בתחום התזונה בכל העולם וגם הנושא השנוי ביותר במחלוקת, ובשל כך המידע הופך להיות יותר ויותר פתוח ונגיש לציבור.

האם החלב בריא? האם חובה להכניס אותו לתפריט היומי? '3 ביום' כמו בפרסומת???

מציעים לכם לעשות ניסוי קטן – הימנעו כמה ימים ממוצרי חלב, תופתעו לגלות שתסמינים שאתם רגילים לחיות איתם כגון ליחות, נזלות, גאזים, נפיחות, מיגרנות, עייפות ותשישות יעלמו או יופחתו, הגוף יודע הכל!

ההמלצה שלנו לחג השבועות היא איזון. אם בחרתם לאכול מוצרי חלב, זכרו שהם לא עיקר החג וכשנפחית את צריכתם בתפריט היומיומי נוכל להיפטר בקלות מהתסמינים שהזכרנו, וגם שהתרגלנו לחיות איתם, כשהם יעלמו נכיר איכות חיים אחרת (מנסיון!).

לקראת שבועות וכהכנה למאמר קראנו מידע רב בנושא, במאמר שלפניכם השתדלנו להביא את נקודות החשובות...

חלב וחומציות:
הבסיס לבריאות היא שמירה על רמת חומציות תקינה ומאוזנת PH בין 6.5 ל 7.5. התזונה המתאימה תכיל 80% מזון בסיסי מול 20% מזון חומצי. בתזונה היומיומית רובנו צורכים יותר מידי מזונות חומציים: סוכרים, משקאות תוססים, קפה, בשר, עוף, דגים וכמובן כל מוצרי החלב וביצים. חלב ומוצריו הם חומציים ביותר. במצב רגיל הגוף יודע להתמודד עם חומציות אבל במצב של צריכת יתר של מאכלים חומציים הגוף נאלץ לנטרל את החומציות על ידי שימוש במאגרי מינרלים בסיסיים כאשלגן, נתרן, מגנזיום וסידן!. השימוש במאגרים אלה יוצר נזקים למערכת הלב, גורם ליתר לחץ דם, אבנים בכליות, פגיעה במערכת החיסונית ואפילו יכול לעודד גידולים סרטניים.

סידן וחלב:
החומציות משפיעה גם על מאגרי הסידן שנמצאים כידוע בעצמות. הגוף משתמש בסידן מהעצמות לנטרול החומציות, וכשהחומציות גבוהה מתחיל תהליך הנקרא בריחת סידן שמשמעה החלשות והתפוררות העצמות. אם כך, האמירה המוכרת כל כך שתשתו חלב כדי למנוע דלדול של מאגרי הסידן בעייתית ביותר. בסרט התיעודי "מזלגות במקום סכינים" המבוסס על מחקר שעשו בסין מראה שדווקא בארצות בהן לא צורכים חלב - אין בריחת סידן. מקורות טובים לסידן בכמויות גדולות אפשר לקבל מטחינה מלאה, שומשום מלא, ירקות ירוקים, אגוזים, שקדים, סרדין עם עצמות ופירות יבשים.

אי סבילות ללקטוז:
רוב בני האדם כמו כל היונקים בטבע מפסיקים לייצר אנזימי פירוק לקטוז (סוכר החלב) אחרי שלב הגמילה מהיניקה, כך שאם אנחנו ממשיכים לצרוך חלב ומוצריו אנחנו מכניסים לגופנו לקטוז שגופנו לא יכול לפרק. הלקטוז שמצטבר כרעל בגוף הוא זה שיוצר תופעות כמו: ליחה רבה, הפרשות לא סדירות, הפרשות מסריחות, גזים רבים, עיכול לא סדיר וכאבי בטן. אם לא מפסיקים לצרוך חלב, התופעות האלו יכולות להתפתח בגופנו למחלות כרוניות (הקשורות בעיקר למערכת העיכול). באתר קופת חולים כללית קראנו כי אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) היא אחת הבעיות השכיחות ביותר המביאה אנשים למרפאה הגסטרואנטרולוגית. שכיחותה משתנה באוכלוסיות שונות ויכולה להגיע למעל ל60% באוכלוסיה היהודית בארץ! בעולם ,על פי פרסומי האדמית האמריקאית לרפואת המשפחה ,כ75% מאוכלוסיית העולם אינם יכולים לעכל חלב עקב אי סבילות ללקטוז. ההמלצה באתר היא להשתמש בכדורים המכילים את האנזים לקטזה על מנת להקל על הסימפטומים ולהמשיך לאכול מוצרי חלב.

השאלה היא מדוע להמשיך לאכול את מה שגורם תופעות קשות מיידיות ואפילו מחלות כרוניות!??

מוצרי חלב שומן והשמנה:
את קמפיין מועצת החלב "3 ביום" אתם מכירים? לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני מוצרי החלב הם המקור המרכזי לצריכת שומן רווי בארה"ב. אירגון הלב האמריקני ממליץ שצריכת השומן הרווי לא תעלה על 7% מהקלוריות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית עבור ילד שצורך 3 מוצרי חלב ביום (לפי המלצות מועצת החלב). לילד בן 8 למשל, שצריכת הקלוריות המומלצת עבורו עומדת על כ-1,500 קלוריות ליום (ופחות בקרב בנות), מומלץ לצרוך לכל היותר 11.5 גרם שומן רווי, ורצוי פחות. ילד שצורך 3 מוצרי חלב לפי המלצות מועצת החלב (כוס חלב 240 מ"ל, גביע יוגורט ביו 3% ומנת גבינה לבנה 5%) יקבל מהם בלבד 12 גרם שומן רווי, וזה במקרה הטוב, בדרך כלל מוצרי החלב בקרב ילדים מתורגמים לשוקו, גבינה צהובה ומעדנים. וכל זה עוד לפני השניצל של ארוחת הצהריים ולפני הביצה והשקשוקה של ארוחת הערב שגם הם עתירי שומן רווי ונפוצים מאוד בתזונת ילדים בישראל.

תנאי "ייצור" נאותים?
פרה שחיה במרעה טבעי מפיקה כ-6 ליטר חלב ביום, ברפת המודרנית היא מפיקה בממוצע 35 ליטר, פרה מצטיינת שגם זוכה לתעודת הערכה וכתבות בעיתונים מניבה 50 ליטר! כיצד הפרה מגיעה לתנובה כזו? אין זה הישג עצמי... ההיפך... הפרה היתה מוותרת על תעודת ההצטיינות ועל הסבל ברפת המודרנית. הפרות חייבות להיות בהריון על מנת שתמשכנה לייצר חלב. רוב הפרות עוברות הרבעה מלאכותית, תקופת הריון הנמשכת תשעה חודשים וחוזר חלילה עד בערך גיל 5 שאז תש כוחה של הפרה. בכל הזמן הזה הפרה נחלבת ללא הפסקה כשבניגוד לתמונות הילדות לא האיכר חולב אותה אלא מכונות. עקב החליבה המאסיבית והתנאים הסניטריים הירודים ברפת, רב הפרות סובלות מדלקת העטין. בשביל למנוע ולרפא את הדלקת, הפרות מקבלות אנטיביוטיקה.שנשארת בחלב שאנו שותים. בנוסף, האנטיביוטיקה לא מרפאה לגמרי את הדלקות בעטיני הפרות. עטיני הפרות מוגלתיים רב הזמן כך שבכוס החלב שלנו (ממש לא נעים לשמוע..) אנו שותים גם מוגלה. הידעתם שמשרד הבריאות מאשר אחוז מסוים של מוגלה בחלב? נכון שהחלב עובר תהליך של פסטור (חימום מהיר וגבוה) כדי להרוג את החיידקים שבו. הבעיה שבתהליך החמום מאבד החלב גם רכיבים תזונתיים טובים כמו: אנזימים, חיידקים פרו- ביוטיים ואת רוב הויטמינים. אם תבקרו ברפת מודרנית, תמצאו פרות עם עטיני ענק יושבות וסובלות (במו עיני ראיתי), רחוק מאוד מהפרות הבריאות הרובצות באחו ירוק שמצולמות בפרסומת. מעבר לעובדה שהופכים את הפרה למכונת יצור חלב אי אפשר שלא להזכיר את הניתוק המיידי של העגל מאימו, כך או כך,יש פה גם עניין גדול של צער בעלי חיים.

הורמונים:
חלב ומוצרי חלב הם גם המקור העיקרי להורמונים בתזונה מערבית, והם מספקים כ-70% מהאסטרוגן והפרוגסטרון בתזונה שלנו. הסיבה לכך היא שבמשקים מתועשים כמו בישראל רוב החלב מגיע מפרות הרות שרמות ההורמונים בחלבן גבוה באופן טבעי.

דו"ח משנת 2002 של ועדת מומחים מטעם הקהילה האירופאית קובע שאסטרודיול (אחד האסטרוגנים הפוטנטים ביותר המצויים בחלב) הוא מסרטן ודאי, וכי פרוגסטרון עשוי גם הוא להיות מסרטן, ולפיכך לא ניתן לקבוע סף לצריכה בטוחה של הורמונים אלו. מחברי הדוח מודאגים במיוחד מהשפעות חשיפה של ילדים לפני בגרות מינית להורמונים אלו שעשויים גם במינונים נמוכים לעודד התפתחות מינית מוקדמת ולהעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד וסרטן הערמונית. קיימים מחקרים נוספים המאשרים טענות אלה. לסיכום נושא זה, עם יד על הלב, לא נראה לכם בפועל, כי הדור הזה מתפתח פיזית מהר יותר מהדור הקודם?

חלב טבעי 3% שומן:
כחלק מתהליך העיבוד של החלב מעבירים אותו תהליך שמפרק אותו לארבעת הגורמים העיקריים שלו: מי החלב, שומן החלב, חלבון החלב, וסוכר החלב (לקטוז). אחרי הפרוק מכינים תערובות חדשה – מחליטים כמה אחוזים לשים מכל מרכיב ויוצרים תערובת שנקראת חלב. האם משקה שכזה הוא טבעי באמת?

חלב עיזים אם כבר חלב, רצוי לצרוך חלב עיזים. חלב עיזים בריא יותר מחלב פרה ומתאים יותר לעיכול בגוף האדם. הסיבה לכך שהעז דומה לנו במימדיה ובהתאמה גם גודל המולקולות של חלב עיזים דומה לגודל המולקולות של חלב אם. העז גדלה בתנאים טבעיים יותר בהשוואה לפרות. באופן כללי, היוגורט ביו והלבנה הם המומלצים מבין מוצרי החלב. הנוקטים בשיטת הבריאות הטבעית של קינגסטון קליניק, משתמשים במוצרי חלב עיזים מוחמצים כחלק מהתזונה היומית.

תחליפים לחלב ומוצרי חלב:
חייבים חלב? אפשר חלב סויה במידה (גם היא שנויה במחלוקת), חלב אורז וחלב שקדים. למעשה לא צריך "להחליף" את מוצרי החלב אלא פשוט לחזור ולהתרגל לאכול חלבון מהצומח כגון: קטניות ואגוזים. גם חלבון +פחמימה מהווים חלבון מושלם וכמובן דגים,עוף ובשר.

מועצת החלב:
גם אנו כמוכם גדלנו עם האמונה המוטעית שמועצת החלב היא גוף ממשלתי. טעינו!

למעשה זהו ארגון גג פרטי המאגד את ארגוני החקלאים, מגדלי הבקר והמחלבות. בפרסומים פנימיים שהגיעו לידי פעילי "חלב עובדות או מיתוסים" (גוף שמטרתו להפיץ בציבור ידע שאינו נתמך מחקרית על ידי תאגידי הענק של יצרני החלב) מסבירה מועצת החלב שהיא עוסקת בהסברה מכיוון ש"מעמדה כחברה לתועלת הציבור מקנה לה אמינות וממלכתיות". במילים אחרות- יש למועצת החלב גישה חופשית לבתי חולים, ארגוני רופאים, קופות חולים, כמו כן מעמדה מאפשר לה לקיים פעילות חינוכית! בגני ילדים ובתי ספר בשיתוף משרד הבריאות! (על סידה ודן שמעתם?). למעשה איגוד יצרני החלב, שכל עניינו הוא שיווק חלב ורווח כלכלי, מחנך את ילדינו ומעצב את עמדותיהם של רופאים ודיאטניות ושל הציבור כולו באשר לחשיבות צריכת מוצרי חלב.

מחקרים שנויים במחלוקת:
מיטל גבע אוחיון, דיאטנית קלינית מסבירה במאמר על מוצרי החלב כי פרופסור שרוצה להוציא מחקר בנושא תזונתי מסוים צריך לחזר אחרי תקציבים והאם אפשרי למשל שמחקר שממומן על ידי חברות גדולות כתנובה ושטראוס ובודק פאן בריאותי יניב תוצאות שליליות? תוצאות שיוכיחו כי מוצרי חלב אלה או אחרים אינם בריאים? לצערנו זו רעה חולה בכל המחקרים של מוצרי המזון והתרופות השנויים במחלוקת.

הכסף הגדול נמצא אצל תאגידי הענק המסוגלים להנפיק מחקרים חובקי עולם שיוכיחו מה שמתאים לכיס היצרנים.

השקר בפרסום:
לאחרונה השיקה מועצת החלב קמפיין פרסומי נרחב במדיה ובכל המגזרים וכך כותב יונתן אמיר במאמר על הקמפיין הפרסומי: "מועצת החלב יצאה בקמפיין פרסומי מסוכן ומטעה. הילדים בררניים ולא אוהבים ברוקולי, בננה ועדשים? לפי מועצת החלב, אין שום בעיה: את המגנזיום שבבננה, הסידן שבברוקולי ואת האבץ שבעדשים ניתן בעצם לקבל ממוצרי חלב שילדים אוהבים.

אלא שקמפיין יצירתי ומושקע ומערכת יח"צ משומנת יכולים אולי לעוות את המציאות, אך לא לשנות אותה. חלב אינו תחליף לבננות (או לכל פרי אחר), ולא רק משום שאת כמות המגנזיום שיש בכוס חלב ניתן לקבל מבננה - שמכילה פחות מחצי מהקלוריות. חלב גם אינו תחליף לעדשים (או לכל קטניה אחרת) ולא רק משום שדי ב-5 כפות עדשים כדי לספק את כמות האבץ שמספקת כוס חלב שערכה הקלורי כפול, וחלב אינו תחליף לברוקולי (או לכל ירק אחר) ולא רק משום שברוקולי מספק את כמות הסידן שיש בכוס חלב בעלות קלורית נמוכה משמעותית.

התמקדות קמפיין מועצת החלב ברשימה מצומצמת של מינרלים (אבץ, אשלגן וסידן), ויטמיןA/ B12 - ורכיבי מזון (חלבון) חושפת דווקא את האמת העגומה מאחורי התעלול השיווקי של מועצת החלב - מוצרי חלב הם מוצרים מעובדים, דלים יחסית בויטמינים ומינרלים ועשירים מאוד בקלוריות ביחס לערכים התזונתיים המצומצמים שהם מספקים. ירקות, פירות וקטניות, לעומת זאת, מכילים עשרות ויטמינים, מינרלים ופיטוכמיקלים, והעושר התזונתי הזה מגיע בחבילת מזון אטרקטיבית במיוחד עשירה בסיבים תזונתיים (שקיימים אך ורק במזון מן הצומח), דלה בקלוריות וללא שומן רווי.

סיכום מנקודת מבט אישית
כאמור לכתיבת מאמר זה חקרנו וקראנו חומר רב. באופן אישי מאחר שאנו כמטפלים נחשפים כל יום לתוצאות השימוש בחלב ומוצריו, בחרנו לפני זמן רב להוריד כמעט לגמרי את מוצרי החלב מהתפריט בבית, ובשל טווח הגילאים של בני הבית בחרנו מצד אחד לכבד כל בחירה ויש מי שעדיין בוחר לאכול מוצרי חלב... ומצד שני – ההיצע כמעט ולא קיים. בו זמן אנו מקיימים דיונים בנושא ומלמדים את בני הבית לבחור במה שטוב באמת לבריאות הגוף.

ידע הוא כוח-תקראו תלמדו!

מקורות מומלצים:

הסרט "מזלגות במקום סכינים " עובדות חלב או מיתוסים –הספר המלא! להורדה לחצו כאן
הספר "שוטי החלב" ד"ר אריה אבני הוצאת פוקוס –על נזקי החלב לבריאות"
הספר "מחקר סין" הסקר המקיף בהיסטוריה על תזונה ותחלואה. הוצאת פוקוס